יש הרבה סיבות ללמה ליטול משככי כאבים, אולם הבעיה מתחילה כשנוטלים אותם מהסיבות הלא נכונות ואז מתחילים לפתח התמכרות של ממש. וכשמפתחים התמכרות ייתכן ותצטרכו גמילה ממשככי כאבים.
משכך כאבים הינו סוג של תרופה, המהווה תרכובת של חומרים שמטרתם היא להקל על כאבים או סימפטומים של מחלה כלשהי. ההתמכרות מתחילה כשנוטלים את משככי הכאבים גם לאחר שהכאב פסק, ובהדרגה מעלים במינוני הצריכה. הדרך להתמודד עם זה בצורה הכי יעילה ונכונה הינה גמילה ממשככי כאבים.
תסמינים המעידים על התמכרות למשככי כאבים
ההתנהגות הראשונה שמעידה על התמכרות למשככי כאבים הינה הצורך להגדיל את המינון או לקצר את משך הזמנים שבין נטילת הכדורים, מתוך כמיהה לחוש את תחושת ההקלה הראשונית שמשכך הכאבים נועד להשיג. לצד זאת ישנם גם תסמינים פיזיים ורגשיים, שמתעוררים בזמן הניסיון להפסיק לצרוך את משככי הכאבים, המעידים על התמכרות והם רעידות, עצבנות, אי – שקט, חרדה וכו'. בסופו של דבר, זה עשוי להתבטא גם כן בתפקוד החברתי או התעסוקתי של המכור, תוך התרחקות מהסביבה הקרובה.
אלו משככי כאבים עשויים להיות ממכרים?
יש מנעד רחב של משככי כאבים שעשויים להיות ממכרים, החל מתרופות כמו אקמול ואדוויל וכלה בתרופות נרקוטיות כדוגמת פרקוסט, מורפיום ועוד. בהיעדר בקרה רפואית, השימוש במשככי כאבים מקטין את סבילות הגוף כלפי הכאב המתעורר ואז מתעורר אוטומטית צורך להגדיל את המינון של משככי הכאבים, או לחלופין לצרוך יותר מהם. השימוש בהם לאורך זמן גורם לבסוף להתמכרות.
כיצד מתבצעת גמילה ממשככי כאבים?
כמו בכל התמכרות אחרת, גם כאן נדרשת מסגרת מקצועית לטיפול בהתמכרויות. הגמילה עובדת על שני מישורים – תחילה על המישור הפיזיולוגי ולאחר מכן על המישור הנפשי.
השלב הפיזי – זהו השלב הקשה יותר, בו המכור מפסיק לצרוך משככי כאבים, זאת כדי לאפשר לגוף להתנקות מחומרי התרכובת.
השלב הנפשי – שלב זה נחשב ארוך יותר, במהלכו מחדדים למטופל מדוע עליו להפסיק את השימוש במשככי כאבים, וכן מקנים לו מיומנויות שיאפשרו לו להתמודד עם הסביבה שלו. כך מסייעים לו בשינוי התנהגויות ודפוסי חשיבה שסיגל לעצמו ביחס להתמכרות למשככי כאבים.
