כששומעים על אנשים שמכורים לסמים תמיד מדמיינים תרחישים בהם אדם מזריק או מסניף חומרים מסוכנים לתוך גופו. בפועל, מרבית האנשים שמתמודדים עם התמכרות לסמים התחילו עם מה שנקרא "סמים קלים'", ועם הזמן החלו להשתמש בהם באופן קבוע, עד שהתפתחה בקרבם התמכרות של ממש.
צריכת סמים קלים משפיעה אנושות על ההתנהגות ועל אורח החיים. רבים מדווחים על כך שהם חשים תקועים, לא נמרצים וחסרי חשק לבצע פעולות שגרתיות. למרבה המזל יש לכך פתרון, והוא להתחיל תהליך גמילה מסמים קלים.
מהם "סמים קלים"?
לכותרת "סמים קלים" יש משמעות דואלית: מצד אחד מדובר בחומר שצריכתו היא בלתי חוקית לאור הסיכון שטמון בכך, אולם מצד שני עצם סיווגו כקל מרכך את מידת ההשפעות הפיזיות שלו על מכורים. הסם הקל הנפוץ ביותר הינו גראס, אשר מופק מצמח הקנאביס, וחשיש.
על אף שרבים מעידים על כך שעישון סמים קלים לא משפיע על תפקודם ביום-יום, לאורך זמן זה עשוי להביא לליקויים בניהול חיי משפחה, זוגיות או קריירה. השימוש הממושך עשוי לגרום לעייפות כרונית ולהיעדר מוטיבציה לביצוע פעולות בסיסיות, שכן האדם מתקשה עם הזמן להתמיד בפעילויותיו השונות ולהשתלב כראוי במסגרות שונות בחייו. כמו כן, הסמים הקלים עשויים להוות טריגר לתחושת דיכאון, חוסר ביטחון, חרדה ובמקרי קיצון אף חווית פרנויות.
גמילה מסמים קלים – איך זה קורה?
גמילה מסמים קלה יותר בפן הפיזי שלה ביחס לגמילה מאלכוהול, שכן תסמיני הגמילה הפיזיים אינם קשים כל כך. אולם באותה הנשימה, הגמילה הנפשית מצריכה התמודדות מול התנהגויות מסוימות שנובעות מההתמכרות, כמו למשל צריכה כפייתית, התעסקות כפייתית בהשגת חומר והתאמת החיים לצורך בשימוש בסם. אלו הם ביטויים לאובדן שליטה של המכור על חייו עקב צריכת הסמים הקלים, כאשר האלמנט המרכזי והבולט הוא האובססיה לצריכת הסם.
מעבר לתסמינים הפיזיים, תהליך הגמילה עשוי לעורר קשיים רגשיים, שכן הסם מסייע בהתמודדות עם מצבי רוח שונים, חרדה, שעמום ועוד. כשמפסיקים את השימוש בסמים קלים נאלצים להתמודד שוב באופן עצמאי עם אותן התחושות, ולשם כך מתבקשים לייצר מנגנוני התמודדות פנימיים שיהוו תחליף לסם. למרות הקושי בכל אחד משני השלבים של תהליך גמילה מסמים קלים, התוצאה משתלמת – מרוויחים את החיים מחדש.
