אנשים רבים מוצאים עצמם מדי שנה מתמודדים עם התמכרות לאלכוהול. זוהי תופעה שמורכבת מהיבטים ביולוגיים, נפשיים וחברתיים, כאשר המכור שב להשתמש באלכוהול באופן תדיר. צריכת האלכוהול גורמת לשינויים במודעות, במצב הרוח ובהליכי ההתנהגות והחשיבה עד שהוא כבר לא שולט בדחף שלו לשתות את האלכוהול. האדם שמכור לאלכוהול חושב בכפייתיות על הדרכים בהן יוכל להשיג אלכוהול, ומבחינתו כל האמצעים להשיגו כשרים.
ההגדרה הרפואית להתמכרות לאלכוהול הינה מחלה מוחית כרונית, אשר באה לידי ביטוי בשינויים נירו-פלסטיים עצביים וברמה המולקולרית במוח. ישנם שינויים הפיכים, אולם חלק מהם הם גם בלתי הפיכים. הדרך היעילה ביותר להפסיק את צריכת האלכוהול היא לעבור גמילה מאלכוהול.
להתמכרות מתלוות תופעות נפשיות וגופניות, המתבטאות בתלות באלכוהול, בפיתוח סבילות (מצב בו האדם כבר לא מגיב לכמות שהוא רגיל לצרוך, ולכן תמיד טווח הצריכה גדל עד לכמות שמשפיעה כרצוי על הגוף), הרעלה ותסמיני גמילה.
גמילה מאלכוהול קורית על ידי תהליך טיפול ומשקם ארוך, בו גומלים פיזית את האדם מאלכוהול, וכן מטפלים בהיבטים הנפשיים שפיתחו בקרבו תלות באלכוהול. כמו כן, מטפחים ומשקמים את היכולות של האדם הנגמל, מסייעים בחיזוק החוסן הנפשי שלו כך שלא יחזור לשתות בעתיד וכן למען שילובו בחברה. תהליך גמילה מאלכוהול נחשב מורכב יותר מתהליך גמילה מסמים, מה שמתבטא בעיקר בתסמינים הגופניים שמופיעים אצלו: הזיות, מצבים פסיכוטיים ולעתים גם פרכוסים.
גמילה גופנית מאלכוהול צריכה להיות מפוקחת על ידי גורם רפואי, תוך סיוע של טיפול תרופתי קצר טווח המסייע בהתמודדות עם תסמיני הגמילה. המסגרות שמסייעות בגמילה גופנית הינן אשפוזיות\ גמילות פנימיתיות או מרפאות\ גמילות אמבולטריות, המתרחשות על בסיס יומיות במרפאה וחזרה הביתה. הטיפול השני אורך בין 3-4 שבועות.
אדם שמעוניין בגמילה באלכוהול יכול לפנות בעצמו, או לחלופין מי מטעמו, לתחנות אזוריות שמופעלות על ידי עמותות מהתחום. דרך נוספת היא פנייה לרשות המקומית למטרת אבחון, גמילה, טיפול ולבסוף שיקום. כמו כן, ניתן לעשות זאת דרך גורמים רפואיים שונים, ביניהם מחלקות לרפואה דחופה, רופא משפחה או מרפאות לבריאות הנפש.
