אופיאטים הינם חומרים שמבוססים על מורפיום, ולרוב הם מהווים חלק מתרכובות של משככי כאבים. אנשים שמתמכרים לאופיאטים עומדים בסימן התמכרות מאתגרת, על אחת כמה וכמה כאשר מגיעים לשלב הגמילה. כיום ניתן למצוא מרכז גמילה מאופיאטים, המתמחה בגמילה ובשיקום של אנשים הסובלים מהתמכרות לחומר. ממרכז אחד למשנהו יש הבדלים בין השיטות, ועל המכור לבחון איזה מהמקומות יהיה הכי נכון עבורו.
הכול על התמכרות לאופיאטים
על אף שאופיאטים הינם חומרים שניתנים לרכישה על ידי מרשם רופא בלבד, בפועל הם נחשבים יחסית זמינים ונגישים. מלבד הימצאותם במשככי כאבים הם נמצאים במינונים קטנים גם בתרופות אחרות כמו סירופ נגד שיעול, כך שכל אחד יכול להיחשף אליהם ואל השפעתם, ובעקבות זה לפתח תלות בחומר.
נוהגים להשתמש באופיאטים כדי להקל על תחושת כאב שקיימת בגוף. החומר שנכנס לגוף משפיע על תחושת הכאב, ובכך 'משחרר' את עול ההתמודדות עם הכאב מהגוף. ככל שמרבים להשתמש באופיאטים יש צורך בהרחבת טווח המינונים, זאת משום שהגוף מפתח סבילות לחומר וההשפעה פוחתת. כתוצאה מכך נרקמת תלות של הגוף בקבלת החומר המרגיע, כל שכן הגוף כבר התרגל שלא להתמודד עם תחושות כאב כלל. התלות הזו איננה בריאה, וככל שלא מתערבים בזמן, היא הופכת להיות התמכרות.
הבדלים בין תלות להתמכרות
כאשר אדם תלוי בחומר מסוים, הוא עושה בו שימוש רק כאשר הוא מבקש להקל על תחושת הכאב הפיזי הקיים בגוף ולא למטרות אחרות. הצורך שלו באופיאטים עולה רק כשהוא חש בכאבים, לעתים אף ללא מודעות רבה מצידו לכך שפיתח תלות. כלומר גם אם יחוש שישנם דחפים המניעים אותו להקל על הכאב, הוא לא יקשר בין זה לבין הצורך בנטילת אופיאטים.
במצב של התמכרות לעומת זאת, נוטלים אופיאטים למטרה כפולה – שיכוך כאבים פיזיים וכן הקלה נפשית. התרופה משפיעה על הגוף כך שהיא משרה תחושות של אופוריה וסיפוק, תחושות הנחשבות ממכרות ומשכרות. כאשר מכור נוטל את התרופה, הוא אמנם מתרץ זאת בכאבים פיזיים, אולם בפועל הוא מתמכר לתחושה שזה מייצר בקרבו, המנתקת אותו מהמציאות.
תחתית הטופס
